צילום, מה הוא?

זו שאלה מצחיקה אולי, אבל התשובה שלה מעניינת מאוד.
אולי התשובה הכי סתומה היא ש–“אין תיעוד ללא אור“. מה שהמשפט הזה אומר הוא משהו פשוט מאוד, לא משנה כמה טובה המצלמה שבידך, היא לא תתעד כלום ללא אור! כשאני אומר ללא אור אני מתכוון שאין אור בכלל, דמיינו וואקום, בוואקום הזה אין כלום, רק חושך ומצלמה.  אם נצלם במצלמה הזו בווקאום התוצאה תהיה תמונה חשוכה לגמרי, כי אין תיעוד ללא אור!

אור = פוטון.

מזה פוטון? לא נכנס לזה פה ברמה הפיסית והמדעית, מה שצריך לדעת הוא שפוטון זה “חלקיק אור” הנושא אנרגיה. הפוטון הוא בעצם מה שעוזר לנו לראות, הוא “נדבק” לדברים מסויימים וגורם להם להראות, וכך אנחנו “תופסים” את העצמים סביבנו. ללא הפוטונים הללו לא נוכל לראות שום דבר.

אבל, איך כל זה קשור למצלמה? או… אם יש לי מצלמה ביד ואני מכיר משפט שאומר “אין תיעוד ללא אור” אז אני מבין שאני בהכרח חייב אור כדי לצלם משהו, ועכשיו אני יודע שאור זה חלקיקים רבים של פוטונים.

אם אקח מקור אור (מלאכותי או טבעי) כגון שמש, ואאיר איתו שולחן, אז על השולחן כרגע יש המון פוטונים שעוזרים לי לראות אותו, ועכשיו אם יש לי מצלמה ביד אוכל  “לתעד” את כל המתרחש רק כי נוגעים פוטונים בשולחן ואז מחזירים אור ישירות לחיישן המצלמה שלי, בערך כמו שהעין שלנו עובדת. גם אדם אינו יכול לראות ללא אור, אם אין אור ואנחנו בוואקום לא נוכל לראות כלום! לראש האנושי שתי עיניים, אבל למצלמה עין אחת…עדשה. מעבר לזה, הכל דיי דומה.

יש שלושה מושגים עיקריים בצילום – אחרי שנלמד אותם נדע בעיקרון לצלם, רק מה… חייב נסיון גדול כדי להיות צלם טוב, כי “התימרון” של אותם מושגים, הוא מה שמבדיל צלם מקצועי לחובבן. נתחיל מהמושג הראשון:

ISO

International Organization for Standardization

נשמע מפוצץ הא? אז זהו שלא… כל מה שהמושג הזה אומר הוא דבר אחד: החיישן, זה שנמצא לנו בתוך המצלמה, הוא רגיש לאור, עד כמה הוא רגיש לאור? אנחנו נקבע! איך נקבע את זה? באמצעות כיוון של ה–ISO במצלמה.

אז עכשיו הבנו מזה אומר ISO, מתי משתמשים בו?

אם אנחנו נמצאים במקום ובסיטואציה חשוכה מאוד, אנחנו יכולים “להרים” את ה–ISO כדי להפוך את החיישן לרגיש יותר לאור ובכך נקבל תמונה בהירה יותר, ונצטרך פחות אור להאיר את ה–“סצינה” (סצינה = ה–SHOT אותו אנחנו מצלמים). מה שכן, יש ליכולת הזו גם צד פחות טוב. ככל שנרים את ה–ISO גבוה יותר כדי לפצות על חוסר אור נצטרך להתמודד עם גרעיניות בתמונה (Grain). GRAIN = תופעות לוואי של ISO גבוה בחיישן. יש לקחת בחשבון את המידע הזה ולקבוע את רמת ה-ISO לפיו.

מהירות תריס

תריס, מה זה בכלל?

בעבר היה חומר כימי בשם FILM – לחומר הזה יש תכונה מעניינת. הוא מתחיל כחומר כהה ושחור, ככל שהוא נחשף לאור הוא מתבהר, עד למצב שהוא “נשרף“.

למה זה משנה לנו?

כשהמציאו את המצלמות הראשונות החומר הזה היה נשרף מהר מאוד ולא היה איך לגרום לנו לשלוט על כמות האור שהוא נחשף אליו, וכך הומצא התריס! תפקידו של התריס הוא די פשוט, אנחנו נאמר למצלמה כמה זמן חשיפה אנחנו רוצים מהאור שמחוץ למצלמה ללגעת בחומר הכימי, ה–FILM. לכן, התריס הוא בעצם “שומר סף” שאנחנו אומרים לו כמה זמן להיות פתוח וכמה זמן להיות סגור.

ככל שהתריס פתוח יותר זמן ככה ה–FILM חשוף ליותר זמן של אור והתמונה תהיה בהירה יותר, וליהפך: כמה שנאמר לתריס להיסגר מהר יותר כך התמונה תהיה חשוכה יותר. עכשיו, תחליפו את המילה FILM בכל המקטע הזה למילה חיישן מצלמה, והבנתם איך זה משתלב עם המצלמות הדיגיטליות של היום, התריס מגן לנו על חיישן המצלמה כמו שהוא הגן על ה–FILM.

צמצם

בעולם האופטיקה, הצמצם משפיע בעיקר על הפוקוס. כשהעין שלנו מתאמצת לראות משהו מרחוק, אנחנו “מצמצמים” את העין שלנו כדי לראות טוב יותר. באותו אופן הצמצם במלצמה עוזר לנו להתמקד על מה שצריך. לצמצם המון תפקידים אבל זה הבולט מביניהם. עוד תפקיד מעניין לצמצם הוא ההשפעה שהוא נותן לנו על “עומק השדה” בתמונה.

מה זה אומר עומק שדה אבל?

עומק שדה הוא ההבדל בין האיזור שבפוקוס בתמונה לבין האיזור ה“מטושטש” בתמונה. שימו לב בתמונה התחתונה, כשהעומק שדה הוא רחב בתמונה (ימין) אנחנו רואים עדיין מה יש מאחורי הפרח, ניתן עדיין להבדיל מה נמצא שם. לעומת זאת, כשהעומק שדה הוא “צר” יש לנו עומק שדה יותר מצומצם וזה גורם לפרח להיות יותר בולט בתמונה, כי כל מה שנמצא מאחוריו כלומר מה שלא בפוקוס הוא מטושטש מאוד! זה אפקט שהמון צלמים אוהבים.

כרגע למדנו את ה“משולש הקדוש“, זהו משולש שחייב להבין כשמתחילים לצלם, לדעת מה תפקידו ולהבין שכל אחד מהמרכיבים הללו משפיע על השניים האחרים, חייב להבין איך לעבוד עם כולם במקביל.

במאמרים הבאים נלמד יותר לעומק איך משתמשים בכל אחד מהם בצורה הרבה יותר פרטנית, כרגע… צאו לצלם!