צילום חתונה

כולנו יודעים שצילום הוא תחום רחב מאוד ובכל נישה נצטרך לצבור ניסיון ומיומנויות שונות כדי להוציא לפועל את החזון שלנו. העקרונות הבסיסיים של צילום כללי הם זהים – יחסי החשיפה של צמצם, תריס ואסא ובגדול איך להשתמש באור לטובתנו הם הצורה הטכנית של איך לוכדים רגעים.

אבל מעבר לטכניקה, ישנם חוקים רבים שאותם יהיה קשה מאוד ליישם ללא ניסיון בשטח ולצופה מהצד יהיה קשה להסביר שאמנם אנחנו צלמים, אבל אנחנו לא שולטים בכל התחומים בצורה זהה.

כל צלם חובב מכיר את זה. את הרגע בו אנו נקראים לצלם משהו שמרגיש קצת גדול עלינו והדילמה אם ללכת על זה ולצבור ניסיון או לפנות את הדרך לצלם מקצועי יותר, קשה מאוד.

אבל אם החלטנו ללכת על זה, יש כמה חוקים בסיסיים שאם נדע לשלוט בהם, נוכל לעמוד במשימה בהצלחה, להוציא תיעוד איכותי ולקצור שבחים שיסבירו לנו למה צלמי חתונות כל כך אוהבים את מה שהם עושים. 

אם כך, החוק הראשון הוא להכיר את סדר היום ולהבין בכל רגע נתון מה המשימה שלנו.

חוק מספר 1 – דע את מקומך.

צלם חתונות הוא בראש ובראשונה זה שמנהל את סדר היום עד שמגיעים לאולם, שם מנהל האירוע כבר יקח פיקוד.

מלבד בחירת הלוקיישנים לצילום, יש חשיבות גדולה לניהול הזמן והלו”ז של היום.
בדרך כלל נגיע לבית הכלה או מקום ההתארגנות שלה בשלב האיפור ואחרי שעיצבו לה את השיער.

חשוב שבשלב תיאומי הלו”ז, כשהכלה קובעת עם הספקים מתי להגיע, נדאג לתזמן את כולם באופן שישאיר לכל ספק מספיק זמן לעבוד ללא לחץ ומצד שני שלא נתעכב ונצטרך לוותר על צילומים חשובים.

לוח הזמנים נקבע על פי שעת קבלת הפנים ומורכב אחורנית עד תחילתו של היום. אנחנו נקח מבנה קלאסי של חתונה ישראלית וננתח את הלו”ז על פיו:

19:30 קבלת פנים

בשעה זו האורחים הראשונים מגיעים ואנחנו רוצים לוודא שהספקנו עד השלב הזה לצלם את כל המשפחות בכל קומבינציה אפשרית. חצי שעה של צילומי משפחה אמורים להספיק יחד עם עוד חצי שעה של מרווח ביטחון, לכן נקבע עם המשפחות כולן להגיע שעה קודם לכן.

18:30 צילומי משפחות

זו השעה שאנחנו מבקשים מהמשפחות להגיע לאולם, אחרי שהזוג התמקם ואכל מהאוכל שהאולם הכין עבורו.

18:00 הגעה לאולם

צילומי החוץ אורכים בממוצע כשעה, זמן רב מתבזבז על נסיעות והגעה ללוקיישנים, לכן נתזמן את כל הפרק הזה לשעתיים.

16:00 יציאה לצילומי חוץ

הזוג בדיוק נפגש לראשונה לבושים כחתן וכלה והם צריכים קצת זמן לעכל את גודל האירוע, הנהג התורן מעמיס דברים לאוטו והמלוות דואגות שהכלה ארזה איתה את הכל. חצי שעה אחרי המפגש כשאנחנו מוודאים שאין עיכובים מיותרים אמורה להספיק.

15:30 מפגש

לפני המפגש חשוב שנצלם את החתן בשיא ההתרגשות, כשהוא ממתין שהכלה תעשה את הפינישים האחרונים, ואת החברים המלווים של החתן. חצי שעה אמורה להספיק

15:00 הגעת החתן

הכלה בדיוק סיימה להתאפר והיא נכנסת לשמלת הכלה. לפעמים זה תהליך של דקות בודדות ולפעמים יש עיכובים שלא בשליטתנו. בגלל שאנחנו לוקחים בכל שלב מקדם ביטחון וזמנים יכולים לזוז חצי שעה לכאן או לכאן, גם כאן חצי שעה אמורה להספיק.

14:30 סיום האיפור ולבישת שמלה

שלב האיפור אורך בממוצע כ 40 דקות אבל גם כאן צריך לוודא עם המאפרת כמה זמן זה לוקח לה ולהתאים את הזמנים בהתאם. אנחנו נוסיף עוד 20 דקות בשביל למנוע מצבים שאנחנו צריכים להפעיל לחץ על המאפרת בגלל מחסור בזמנים ונפנים עמוק בפנים שלא משנה כמה זמן השארנו לתהליך, מבחינת המאפרת זה אף פעם לא יספיק.

13:30 תחילת איפור והגעת הצלמים

כל מה שקורה לפני שהכלה מתאפרת כבר מחוץ לשליטתנו, הטווח הזה שבין תחילת איפור לקבלת פנים הוא המקום בו אנחנו צריכים להיות קפדניים מספיק ואחראיים לנהל את כל הנוגעים בדבר.

בשביל לצמצם עיכובים שלא בשליטתנו אנחנו צריכים להוריד כמה שיותר משתנים למשוואה, לכן אנחנו נמליץ לכלה שעיצוב השיער יתחיל לפני שהכלה מתחילה להתאפר.

גם כאן הדבר היחיד שחשוב שנוודא מראש זה כמה זמן זה יקח ונוסיף לזה חצי שעה.

12:00 עיצוב שיער

יש מקרים שבהם גם 3 שעות לא יספיקו לכן התזמון של עיצוב השיער, למרות שקורה טרם הגעתנו לכלה, חשוב ביותר.

סיבה נוספת לקבוע עם מעצב השיער לפני המאפרת היא שאנחנו רוצים שבשלב הצילומים של איפור הכלה היא תראה כמה שיותר קרוב למראה הסופי.

חוק מספר 2 – רגעים חד פעמיים

בצילום חתונה יש לנו שני סוגי רגעים-

רגעים שניתן לבחון בהם מה אנחנו רוצים להוציא, זוויות מחמיאות ותמונות “מבוימות” ורגעים חד פעמיים כמו המפגש הראשון של הזוג או הטקס עצמו.

על מנת שנוכל להיות מוכנים כל הניתן ולא נפספס את השיא של אותם רגעים, חשוב שנעבוד עם ציוד שאנחנו מכירים ושולטים בו ושנבחר לפני כל אותה סיטואציה את העדשות הנכונות והגדרות המצלמה שיתאימו לאותה סיטואציה. הבשורה הטובה היא שבהרבה מקרים אנחנו נצטרך הרבה פחות ציוד ממה שתכננו להשתמש בו מלכתחילה.

עם הזמן נצליח להתקבע על סגנון צילום מסויים, עד אז הטווחים של העדשות שיכסו אותנו ברוב המוחלט של המקרים יהיה בין 24-200 מילימטר. טווח רחב מאוד שיכול להיות מכוסה עם 2 עדשות בלבד[1]:

24-70 ואחותה הגדולה 70-200.

הבחירה בעדשות זום תקל עלינו מאוד מצד אחד, אך יחד עם היתרון המובהק הזה, ישנם כמה חסרונות שצריך לקחת בחשבון:

עלות העדשות היא גבוהה ולא לכל צלם תהיה היכולת הכלכלית להרשות לעצמו או את החברים שיכול לשאול מהם ציוד, מגבלת צמצם שלא מאפשרת לנו לרדת לצמצמים פתוחים מאוד וחוסר בשפה אחידה לאורך כל הצילום.

לכן אם נפרק לטווחים ספציפיים נוכל להסתפק בשלוש עדשות עיקריות: 35 מ”מ, 50 מ”מ ו 85 מ”מ.

הבחירה בעדשות פריים תקל עלינו בקבלת ההחלטות ותמסגר אותנו לפריימינג מדוייק ועקבי, תקל בסחיבה של הציוד למשך זמן כל כך ארוך וכמובן תאפשר לנו לסחוט לצמצמים פתוחים של עד 1.4, אבל יחד עם היתרונות האלה אנחנו מוותרים על גמישות שתעזור מאוד ברגעים החד פעמיים של האירוע.

בין אם בחרנו להשתמש בעדשות זום או בעדשות פריים, חשוב שנגיע לאירוע עם 2 גופים לפחות.

גם אם אין לנו מצלמה נוספת וזה נראה שנוכל להשתלט על כל האירוע עם עדשה אחת כמו 24-70, גוף נוסף יהווה כגיבוי בדיוק לאותם רגעים שאלוהי הצילום בוחן אותנו ושניה לפני החופה יש תקלת מגעים בסוללה של המצלמה או שכרטיס הזיכרון נתקע ולא מגיב.

חוק מספר 3 – הכן את עצמך מראש

יחד עם גוף נוסף לגיבוי, נצטרך לדאוג שאנחנו מגובים עם כרטיס זיכרון נוסף, מרוקן מתוכן ושכל הכרטיסים שבאמתחתנו מעולם לא עשו לנו בעיות בעבר.

במצלמות שמאפשרות צילום מקביל על שני כרטיסים חשוב שנשתמש בשני כרטיסים.

סוללות גבוי למצלמות הן גם משהו שחשוב שנדאג לשריין מראש ונדאג לוודא שכולן טעונות ושהמטען לא נשאר בבית, גם אם אין סיכוי שמשהו ישתבש בדרך.

יחד עם המוכנות הטכנית, חשוב שנשרה ביטחון על הזוג בזמן צילומי החוץ ושלא נחפש את הזווית הבאה תוך כדי תנועה.

זה זמן טוב לחפש השראה אצל צלמים שאתם מעריכים את העבודה שלהם ולקחת זוג חברים ליום צילום חווייתי שנלמד בו איך ליישם טכניקות שלמדנו ואיך להסביר לזוג מה אנחנו רוצים.

חוק מספר 4 – Shoot Raw

               בין אם נדמה לכם שאתם יודעים איך להוציא את התמונה המושלמת בכל רגע נתון ובין אם אין לכם מספיק זיכרון בכרטיס, לוותר על האופציה של צילום בפורמט RAW תהיה שגיאה כואבת.

במהלך העריכה אתם תבינו כמה הוורסטיליות של הקובץ הכרחית למתוח את הגבולות של מה שהגדרנו במצלמה ויכולה להציל אותנו ממצבים שהפלאש לא עבד, שעברנו ממצב של שמש ישירה לשמש נגדית בלי להגדיר את המצלמה לתנאים החדשים או ששלפתם את המצלמה באמצע רגע חד פעמי מבלי להספיק להגדיר את הפרמטרים מחדש.

חוק מספר 5 – Less is More

כלל האצבע שמבחין בין צלמים מקצועיים לחובבים הוא כמות התמונות. ככל שאתם יותר חסרי ביטחון, כך תנסו לגבות את עצמכם ו”לפצות” ביותר תמונות מאותה סיטואציה.

עם הזמן הניסיון יעזור לכם להבין מה עובד ומה פחות, מה ניתן להציל בעריכה ומה אבוד ואיזה קשה יהיה לערוך 200 תמונות זהות לחלוטין לפני שנעבור לזווית הבאה.

גם מזמין העבודה יעריך יותר כל תמונה אם היא תהיה שונה ומגוונת מקודמתה.

לכן, גם אם הקלקנו כמו משוגעים בדיוק כשהמאפרת מרחה לכלה איי ליינר וכל תמונה יפה, מדוייקת ומחמיאה, נצטרך לקחת בחירה קשה ולהשאיר תמונה אחת שתספר את הסיפור. אם צילמנו 15 תמונות משפחתיות זהות נעבור על כולן ונחפש את זו שאף אחד לא מצמץ, לעס או נתפס בהבעה לא מחמיאה ונגיש אותה.

גם לזוגות קשה לקחת החלטות בין איזו תמונה יפה יותר מהשניה או באופן כללי לדפדף בין כל כך הרבה תמונות מבלי לצאת מריכוז. התפקיד שלכם הוא לערוך להם את החווייה.

חוק מספר 6 – אתם מספרים סיפורים

צלם חתונות טוב הוא לא מי שידע להיות מדויק על הפריים הראשון או זה שיערוך את התמונות עם הפילטר הכי מגניב ואמנותי. הוא יהיה זה שיצליח להעביר חוויה דרך התמונות, יהיה סטורי טלר.

מה אנחנו מכניסים לפריים ומה נמצא מחוצה לו, איזה עומק שדה נבחר ומה ישאר חד ומתי אנחנו מכוונים מצלמה למרות שהאינסטינקט הראשוני הוא לא להביך את המצולם.

כל אלה בחירות שאנחנו צריכים לעשות בשביל לשרת מטרת על אחת והיא הסיפור.

מזמיני העבודה לא מחפשים לראות בצורה אובייקטיבית את כל מה שקרה מול העיניים, אחרת שוק מצלמות האבטחה היה משגשג ביותר בענף האירועים – הם רוצים להתחבר לרגש דרך התמונות בין אם הם היו באותה סיטואציה ובין אם אתם הייתם הנציגים שלהם לאותה התרחשות.

ישנם כמה שיטות שאתם יכולים לנקוט בהם להעברת הסיפור, אחת מהן היא המבנה הקלאסי-

מאסטר – זווית רחבה שנותנת תחושה של התמצאות במרחב ואיפה כל אובייקט היה ממוקם בסיטואציה (בחופה למשל, זווית שתתפוס את כל מי שנמצא תחת החופה, הקהל בקדמת הפריים והזוג במרכז הפוקוס).

פריים ביניים – פול שוט או טו שוט בין שני אנשים שיראה את הקרבה ביניהם.

קלואז אפ – התמקדות על הבעות הפנים, על תגובות לסיטואציה, על מצב נפשי (הזלת דמעה או צחוק בלתי נשלט לדוגמא)

דיטייל – פרטים קטנים שאתם מבחינים בהם לפתע שמייצרים תגובה או תובנה מסויימת לסיטואציה. הכלה עומדת על קצות האצבעות כדי להגיע לנשק את החתן – תמונה של הרגליים על נעמדות על קצות האצבעות, השושבינה נרדמה כבר בשלב הריקודים ליד שולחן מלא בירות וכוסות שתיה? מיד אחרי הפריים שלה מרוחה על הספה דיטייל של האלכוהול, האמא מזילה דמעה בחופה? חפשו את היד שמחזיקה חבילת טישיו.

חוק מספר 7 – היה שירותי

גם אם מי ששכר את שירותיך יודע שאתה צלם חובב שלא מצלם חתונות למחייתו, גם אם זו החתונה של החברה הכי טובה שלך וגם אם לא לקחת שקל והכל בהתנדבות – חשוב לשים את הגבולות ברורים:

חשבת שיקח לך שבוע לערוך את כל התמונות? רצוי להגדיר שתוך שבועיים הכל מוכן.

התכוונת למסור את התמונות באופן דיגיטלי וללא הדפסה של אלבומים – רצוי להבהיר מראש את העלויות במידה והזוג יחפוץ בכך.

ברוב המקרים שאנחנו נקראים לצלם את החתונות הראשונות שלנו, אנחנו נכיר צד אחד יותר טוב מהצד השני, חשוב שנשים לב שאנחנו לא מפלים את הצד השני מבחינת כיסוי וצילומים מחמיאים.

ויחד עם התחושה החברית שאנחנו משתדלים להעביר לאורך כל התקופה של ההתנהלות מול הזוג, יש רגעים שבהם תצטרכו להיות הצלם, המתעד, נותן השירות. גם אם הזוג בדיוק יושב להפסקת סיגריה, מגישים את המנה האהובה עליך בזמן שהסבתא מתחילה לנאום או שמשמיעים את השיר הכי מקפיץ ששמעתם לאחרונה ולא הצלחתם להחליט אם לצלם את הרגע או להיות נוכח בו.

בסופו של דבר אפשר להגיד שצלמי חתונות באים לספר סיפור לדורות, להיות העיניים והזיכרון של אותו יום מרגש, לתעד ולייצר, להזכיר לכולם איך פעם הכל היה נראה, לצרוב בזיכרון אנשים שלא ישארו איתנו לעד ולהחליט על מה לא היה שווה להתעכב.

כל עוד נבין את גודל האחריות, אנחנו נהיה בסדר.

[1] הטווחים מתיחסים למצלמות פול פריים, במצלמות קרופ יש לבצע את ההתאמות הנדרשות